חגגנו כבר יותר מעשור להולדתו של תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, שבחודש מאי 2012 הביא עמו בשורה ענקית לציבור החוסכים. לראשונה מאז שנת 2008, נפתחה הדלת להשקעת כסף פנוי במסגרת קופת גמל שמאפשרת לבני 60 ומעלה בעלי קצבה מזערית, לבצע משיכה של מרבית הכספים (למעט רובד נמוך מאוד של כספי קצבה מזכה), כאשר המס המוטל על הרווחים הנצברים בה הינו 15% מהרווח הנומינאלי, לעומת 25% מהרווח הריאלי, שהיא שיטת המיסוי הנפוצה ביותר בשוק ההון.
בעולם של אינפלציה אפסית עד נמוכה, שלא לומר, אינפלציה שלילית, מדובר במשטר מס חלומי, שמשאיר בידי המשקיע רווח נטו גבוה יותר, לעומת משטר המס הריאלי המקובל בהשקעות בשוק ההון. ואכן ברובו המוחלט של העשור הראשון לחייה של קופת הגמל בתיקון 190, מדד המחירים לצרכן לא הצליח לאתגר את שיטת המיסוי הנומינאלית.
כך למשל, מי שהשקיע בתיקון 190 מתחילת שנת 2013 (מכיוון שהמוצר קופת גמל בתיקון 190 למעשה התחיל להיות מוצע רק משנה זאת), וקנה למשל קרן סל שעוקבת אחרי מדד ת"א 125:
תשואה נומינלית שנצברה עד 12/2021: 96.03%
עליית מדד המחירים לצרכן עד 12/2021: 4.54%
תשואה ריאלית שנצברה עד 12/2021: כ-91%
כלומר 1,000,000 ₪ שהופקדו בקופה בתחילת 2013 היו שווים 1,960,300 ₪ בסוף שנת 2021.
נניח שאנו חיים בעולם ללא דמי ניהול לצורך פשטות החישוב. הרובד לקצבה מזכה אמנם לא ניתן להיוון אבל ייהנה גם הוא מאותו שיעור מס בפטירת העמית ולכן נניח לצורך המחשה שמהוונים גם אותו ב-15% מס על הרווח הנומינאלי, וסך המס ששולם הוא 144,045 ₪ בלבד. אילו היה מדובר בהשקעה מקבילה בתיק השקעות (גם כאן, בעולם ללא דמי ניהול) היינו נפרדים מ-25% מס מהרווח הריאלי, שהם 25% מ-910,000 ₪, מס של 227,500 ₪.
כלומר – בסביבת אינפלציה נמוכה ובתשואה יחסית גבוהה, נחסך כאן מס רב, ועל זה כמובן אפשר להוסיף ולציין את התועלות הנוספות של תיקון 190 – דחיית מס ועלויות דמי ניהול נמוכים בין היתר.
בשנת 2021 נכנסנו למציאות חדשה שבה האינפלציה מרימה ראש, ושנת 2022 הסתיימה עם אינפלציה שנתית של יותר מ-5%, כלומר שקולה לאינפלציה של כל השנים 2013 עד 2021 גם יחד. ומאז ועד שנת 2024 אנחנו במגמת עליית מדד, חושב לציין שבחודשים האחרונים המדד נכנס לטווח היעד של בנק ישראל, נראה שיש סבירות שמגמת העליה תימשך עקב שינויים גיאופוליטיים ומלחמה.
האם זהו סופו של היתרון היחסי ממנו נהנים מוצרים בשיטת המיסוי על פי הרווח הנומינלי? זה תלוי בפרופיל המשקיע!
כדי לדעת לאיזה משקיעים מתאים חיסכון על פי תיקון 190, יש להכיר כלל שעובד תמיד: אם התשואה השנתית הממוצעת היא לפחות 2.5 פעמים האינפלציה השנתית הממוצעת – המשקיע אדיש בין מיסוי ריאלי של 25% ומיסוי נומינלי של 15%. כלומר מספיק שהתשואה הנומינאלית תהיה קצת מעבר ל-2.5 פעמים האינפלציה – וישתלם ללקוח להחזיק מוצר הממוסה ב-15% מס נומינלי.
דוגמא:
אינפלציה שנתית ממוצעת: 3%
תשואה שנתית נומינלית ממוצעת: 7.5%
הפער ביניהן הוא בדיוק פי 2.5 נתרגם את הרווחים לשקלים כדי שיהיה קל להמחיש – נניח שהתחלנו עם 1,000 ₪.
הרווח הנומינלי הוא 75 ₪ ואם את זה נמסה ב-15% -> 11.25 ₪ מס
הרווח הריאלי הוא 45 ₪ ואם את זה נמסה ב-25% -> 11.25 ₪ מס
אז.. מצאנו את נקודת האיזון שמתקבלת כאשר מתקיים יחס של פי 2.5 בין תשואה לאינפלציה (לטובת התשואה). אז מתי נכון לנהל כספים במשטר מס של 15% על הרווח הנומינאלי?
המסקנה היא שפרופיל הסיכון של המשקיע צריך להיות כזה שיכול לייצר תשואה שנתית ממוצעת שתצליח לפרוץ אל מעבר לנקודת האיזון, וזאת גם אם האינפלציה בשנים הקרובות תעמוד על בין 2%-3% בשנה. כלומר, לייצר תשואה של לפחות 7.5% בשנה (נומינאלית), אחרת עשויים להיפגע משיטת המיסוי הנומינאלית. במלים אחרות – השקעה בתיקון 190 בשנים הקרובות מתאימה יותר למשקיעים שמחפשים חשיפה מנייתית גבוהה (דרך מסלולי מניות, מסלול S&P500 או שילוב שלהם עם מסלול מתמחה אחר). קשה לראות מסלולים מוטי אג"ח מייצרים תשואה גבוהה, בטח שאנחנו בעת הזו בעולם של ריביות עולות ששוחקות את השווי של אגרות החוב.
טווח ההשקעה צריך להיות ארוך יחסית, של 5-7 שנים ומעלה, טווח שלוקח אותנו בסבירות גבוהה מעבר לתקופה שייקח לבנקים המרכזיים בעולם לנצח את האינפלציה שמרימה ראש. זה יכול לקחת שנתיים ויכול לקחת 5 שנים – אף אחד לא באמת יודע, אבל ברור שבטווח הקרוב האינפלציה תאתגר את היכולת לחסוך במוצר המנוהל במסגרת של משטר מס נומינאלי. אינפלציה של מעל 2% בשנה היא האויב הכי גדול של קופות גמל בתיקון 190, זה מחייב אותן להביא כל שנה 5% תשואה.
משקיעים שעומדים בשני הקריטריונים האלו – קופת גמל תיקון 190 מאוד תתאים להם. אם הם עומדים רק באחד מהם, הוא עשוי להתאים ולהיטיב עמם, אך בתרחישים מסוימים ייתכן מיסוי עודף על מכשירים ריאליים כגון פוליסת חיסכון פיננסית. משקיע או חוסך שלא עומדים באף אחד מהקריטריונים לעיל – קופת גמל תיקון 190 מהווה עבורם פתרון נחות מבחינת מיסוי, לפחות ככל שהם מתכננים למשוך את ההון בעודם בחיים ולכן נכון לבחון חלופות אחרות.
המידע הינו כללי בלבד ואין לראות באמור ייעוץ ו/או המלצה אישית המותאמת לצרכי אדם.
